קול ששון.

המסמך שלפנינו, שכותרתו "קול ששון", הוא כתב יד ייחודי המהווה העתקה של חיבור מקורי, וחושף בפנינו הצצה לעולם היצירה וההעתקה היהודי במזרח התיכון. זהו חיבור בפרוזה עשירה, המשולב בקטעי שירה, ומוקדש כולו לדברי מוסר והדרכה רוחנית, כפי שמעידים ה"מפתחות" לפרקים המופיעים כבר בדף ב' ע"א. כתב היד מונה שבעים ושבעה דפים, והוא כתוב בשפה מזרחית-עיראקית, עדות למרכז התרבותי והלשוני שממנו צמח. הקולופון שבשער כתב היד חושף את סיפורו המורכב: החיבור המקורי, "ספר קול ששון", נכתב על ידי ששון בן מרדכי משה יצ"ו, והושלם בחודש זיו (אייר) בשנת תקנ"ו לבריאה (1796 למניינם). שנים רבות לאחר מכן, בשנת תרי"ד (1854 למניינם), העתיק אותו הצעיר יחזקאל בן יעקב בן משה יצ"ו, מתוך ספרו של "רבי ששון מרדכי משה הוז' נ"ע" – ככל הנראה המחבר המקורי, שכבר נפטר. קולופון נוסף בסוף כתב היד מאשר את השלמת ההעתקה על ידי יחזקאל ביום כ"ח באדר שנת תרי"ד. כתב יד זה משמש עדות חשובה למסורת העתיקה של העתקת ספרים בקהילות ישראל, לשמירה על יצירות מוסר ושירה, ולמסירה מדור לדור של ידע והגות. הוא מאפשר לנו ללמוד על דמויותיהם של המחבר והמעתיק, ועל הקשרים הרוחניים שחיברו ביניהם לאורך הדורות.