פרוש הזהר (ספרא דצניעותא).

קטע זה, המתוארך לשנת תקל"ט (1779), הוא חלק מפירוש לספרא דצניעותא שבספר הזוהר. הוא נכתב באשכנזית ומכיל הגהות שוליים, ומתחיל במילים "להיות שרשב"י היה ניצוץ משה רבינו". הפירוש מיוחס לרבי ישראל סרוק, כפי שנמסר מפיו ונרשם על ידי יששכר בר איילנבורג, ומתייחס לספרות הקבלה של האר"י. כתב היד מקורו בפינסק, בלארוס, ומהווה עדות נוספת לעיסוק הנרחב בקבלה אשכנז ובמזרח אירופה.