כתובה. תימן. תרס"ח.

כתובה זו, הכתובה בתימנית בינונית, מתעדת את נישואיהם של החתן יוסף בן סעיד אלחגבי והכלה לולווה בת סעיד מחפוז אלקובייסי בתימן, בתאריך י"ט בסיון שנת תרס"ח לשטרות, שהיא שנת 1908 למניין הכללי. ייחודה של כתובה זו בכך שהכלה, לולווה, הייתה אלמנה בעת נישואיה. הכתובה נחתמה על ידי העדים סעיד בן יחיא וסעיד בן סאלם. למרות שהכתובה פגומה ומקום כתיבתה המדויק אינו ניתן לקריאה, היא מהווה עדות חשובה למנהגי הנישואין בקהילות תימן בתחילת המאה ה-20, ובפרט למעמדן של אלמנות שנישאו מחדש.