כתובה. ג'דידה, מרוקו. תרפ"ג.

כתובה זו, שנכתבה בג'דידה, מרוקו, ביום כ"ז באדר ב' תרפ"ג (1923), מתעדת את נישואיהם של החתן יוסף בן דוד בן יוסף אסייג והכלה סוליקא בת פנחס בן אברהם אבירזל. הכתובה נכתבה בערבית רהוטה וכוללת פרטים ייחודיים למנהגי הקהילה היהודית במרוקו באותה תקופה. העדים החתומים על הכתובה הם אהרן בן שמעון ויוסף אלעזר חזיזה. מעמד החתימות אושר על ידי משה טולידאנו. ראוי לציין כי הכלה מתוארת כ'מתרכתא', מונח המשמש לעיתים לתיאור גרושה, מה שמעיד על היבטים מורכבים יותר במעמדה החברתי או המשפחתי. כמו כן, החתן קיבל על עצמו שלא לשאת אישה אחרת אלא בהסכמתה המפורשת של הכלה, או על פי המנהג והתקנה החדשה האחרונה, מה שמשקף מגמות של הגנה על זכויות הנשים בקהילה. למרות שחלק ממקום חתימות העדים פגום, הכתובה נשמרה כתיעוד חשוב לחיי הקהילה היהודית בג'דידה בראשית המאה ה-20.