ספר נצחית.

זהו כתב יד בן עשרה דפים מהמאה הי"ט, הכתוב בכתב מזרחי מרובע, הנושא את השם "ספר נצחית". הספר, שחובר על ידי אברהם בן הדיין מולא רחים שיראזי, עוסק בפולמוס דתי ומטרתו לבטל את טענותיהם של "הפוקרים" המכחישים את נצחיות התורה. המחבר מביא ראיות מהתנ"ך כדי להוכיח שהתורה הקדושה נותרה בתוקפה גם לאחר חורבן בית המקדש, ואינה "זמנית" כפי שטוענים המתנגדים. כתב יד זה הוא עדות למאבקים אינטלקטואליים ותיאולוגיים בקהילות ישראל בתקופה זו.