משנה תורה (ספר אהבה).

כתב יד זה, המתוארך למאות הט"ו-ט"ז, מכיל חלקים מ"משנה תורה" לרמב"ם, ובפרט מ"ספר אהבה". הוא כולל את הלכות תפילה (פרקים יג-יד) והלכות ברכות (פרקים ג-יא), ומהווה עדות ללימוד ההלכה בקרב יהדות תימן. כתב היד, הכולל 22 דפים, נכתב בתימנית וכולל הערת נוסח בשוליים בדף 14ב, המעידה על עבודת העתקה והגהה. הוא שמור בספרייה הלאומית ומקורו במיקרופילם.