כתב מינוי שליח לקדש אשה טרם ישיאוה הוריה לאחר

מסמך נדיר זה, כתוב בכתב יד איטלקי רהוט, הוא טיוטה משפטית-הלכתית משנת תק"ל (1770) בערך, ככל הנראה מעידן הרב אליהו בן רפאל שלמה הלוי, אחד מדייני קהילת אלסנדריה דלה פאלייה שבאיטליה. המסמך נועד לשמש כנוסח להכתבה לסופר בית הדין, כדי לתעד עדות בספר הדינים של הקהילה. הסיפור המרכזי במסמך נוגע ל"קצין" בצלאל בן מרדכי הכהן, יליד ותושב העיר פוסאנו שבאיטליה, אשר לעיתים התגורר גם באלסנדריה דלה פאלייה. בצלאל היה משודך מזה כשנתיים לנערה, בתו של יהודה די לאטור, בהסכמת אביה ואחיה שמשון די לאטור. אולם, שמועה הגיעה לאזניו כי משפחתה מתכוונת להשיאה לאדם אחר, בניגוד לשידוך הקיים. בשל חשש זה, פנה בצלאל לבית הדין ומינה שני עדים כשרים, כדי שימנו שליח מטעמו. מטרת השליח הייתה לקדש את הנערה עבור בצלאל בכל מקום שתימצא, ובכך למנוע מכל אדם אחר לשאת אותה. מסמך זה משקף את המאמץ המשפטי וההלכתי להגן על זכויותיו של החתן המיועד ולשמר את תוקף השידוך, תוך שימוש במנגנוני ההלכה היהודית באיטליה של המאה ה-18. הוא מאיר זרקור על חיי הקהילה היהודית באיטליה, על סדרי הדין ועל האתגרים האישיים והמשפחתיים שעמדו בפני יהודים בתקופה זו.