רשימות בהלכה.

המסמך מכיל רשימות הלכתיות מגוונות, שנכתבו במקומות שונים ובזמנים שונים, ומשקף את חיי ההלכה והקהילה בארץ ישראל ובמצרים במחצית השנייה של המאה ה-19. אחד הקטעים הוא קיצור תשובה הלכתית משנת תרל"ה (1875) העוסקת בקניית גינה ביפו ובהלכות תרומות, מעשרות, שביעית ושבת. תשובה מורחבת יותר בעניין זה נדפסה בספר 'שמו משה', אזמיר תרל"ד. קטע נוסף, מדף 11.1ב, דן במחלוקת הלכתית בעניין חזקת השוכר משוכר ולא מבעל הבית. המחבר מציין כי בעיר יפו נהגו על פי תקנות סלוניקי, וכי הרב אברהם אשכנזי והרב יוסף בכ"ר חיים הסכימו לדעתו, בעוד שהרב הראשון לציון דוד חזן ובית דינו פסקו להיפך. גם עניין זה נדון בהרחבה בספר 'שמו משה'. עוד באותו דף מופיע קטע העוסק בשטר משכונה. בדף 11.2א מופיעה תקנה משנת תרי"ט (1859) שהתקבלה בירושלים, שמטרתה להגביל את מחירי השכירות הגואים בעיר. המסמך כולל גם תשובה הלכתית העוסקת בשאלת קידה בפני כומר שעל חזהו צלב, ותשובה נוספת משנת תרל"ד (1874) שנכתבה באלכסנדריה (נא אמון), המתירה להישבע לשקר כדי להציל אדם מעונש מוות, בעקבות מקרה שהתרחש בעיר. המסמך נכתב בשפה מזרחית (ככל הנראה לאדינו או ערבית יהודית) ומכיל שני דפים.