כתובה. קרשייאקה, איזמיר, טורקיה. תרצ"ג.

זוהי כתובה שנכתבה בכפר קארשו יקה, הממוקם במחוז איזמיר, טורקיה, ביום כ' בתשרי תרצ"ג (1932). הכתובה, הכתובה ב"מזרחית רהוטה", מתעדת את נישואיהם של החתן אליה אברהם בן משה הלוי והכלה שרותה בת דוד אמאדו. העדים החתומים על הכתובה הם רחמים מורינו דישיגורה וחיים שאול. החתן חתם באמצע שורת חתימות העדים, ואילו העדים חתמו בקצוות. הכתובה נושאת חותמות של כוללות הספרדים ושל בית הדין צדק באיזמיר, מה שמעיד על מעורבות מוסדות הקהילה. בין התנאים המיוחדים, החתן קיבל על עצמו שלא ישא אישה אחרת בחיי הכלה ונשבע על כך בשבועה חמורה. כמו כן, מצוין שהכתובה עשויה להתייחס גם לנושא של כתובת גרושה.