כתובה. משהד (?), איראן. 1853.

זוהי כתובה שנכתבה ככל הנראה בעיר משהד שבאיראן, בשנת 1853, המקבילה לשנת אלף מאתים שישים ותשע להיג'רה, ביום ה-23 לחודש דולקתה. הכתובה מתעדת את נישואיהם של החתן מוחמד איסמעיל בן מולא דאדור והכלה מרים כאנום. העדים החתומים על המסמך הם יצחק ויעקב. הכתובה כתובה בפרסית, בכתב פרסי. מסמך זה משקף את המציאות ההיסטורית המורכבת של קהילת "ג'דיד אלאיסלאם" – "מוסלמים חדשים" – שהיו למעשה אנוסי משהד, אשר נאלצו להמיר את דתם לאסלאם אך שמרו על זהותם היהודית בסתר, וייתכן שהכתובה עצמה נועדה לשקף את כפל הזהויות שלהם.