כתובה. ירושלים, ישראל. תרנ"ו.

זוהי כתובה שנכתבה בירושלים, ארץ ישראל, בתאריך ב' בטבת תרנ"ו (1895). הכתובה מתעדת את נישואיהם של החתן משה אהרוני בן מנחם מנצור והכלה שרה דינה בת חיים שלמה יחזקאל יאודה. העדים החתומים על המסמך הם משה מאיר וחיים בן סעדיא. הכתובה נכתבה בלשון ספרדית בינונית ומכילה מספר התחייבויות מיוחדות מצד החתן: שלא ישא אישה אחרת בחיי הכלה אלא אם כן שהתה עמו חמש שנים רצופות ולא ילדה לו זרע של קיימא; וכן התחייבות שלא יעבור לארם צובא (חלב) או לנוא אמון (אלכסנדריה) או בדרך ים. החתן אף נשבע שבועה חמורה לקיום תנאים אלו, וחתם בסיום הכתובה, בשורת חתימות העדים. המסמך מציין גם נושא נוסף: "כתובת גרושה", אך לא מפרט את הקשר לכך במסמך זה.