אגרת אל הרב חיים נסים אבואלעפיא.

האיגרת, שנכתבה בקוצומטינא (קונסטנטין) שבאלג'יריה ונשלחה לירושלים בב' באדר ב' תר"ח (1848), מופנית אל הרב חיים נסים אבואלעפיא. כותב האיגרת מתאר את מסעותיו הקשים ואת הצרות הרבות שפקדו אותו, עד שתש כוחו. הוא מציין שפניו המזוקנות גרמו לאנשים לחשוב שהוא בן שבעים, בדומה לאברהם אבינו. הוא הגיע לקונסטנטין בחיפוש אחר שלווה, אך מצא את הקהילה סובלת מרעב ומחסרון כיס. האיגרת נכתבה כשישה חודשים לאחר הגעתו לעיר. הכותב מתייחס גם לחובו של פנחס עדא לרב עבו, ומבקש לשאול בשלומו של הרב אג"ן. איגרת זו היא עדות למצוקה אישית וקהילתית באלג'יריה של אמצע המאה ה-19, ולקשרים בין קהילות צפון אפריקה וארץ ישראל.