כתובה. ירושלים, ישראל. תרפ"א.

זוהי כתובה מירושלים משנת תרפ"א (1920), כתובה בלשון מזרחית רהוטה. הכתובה מתעדת את נישואיהם של החתן יוסף בן ניסן הכהן והכלה קאמאר בת אברהם באכג'י. העדים החתומים על המסמך הם דוד בכור פאדרו ורחמים מלמד הכהן. החתן יוסף בן ניסן הכהן חתם בעצמו במרכז שורת חתימות העדים, וחתימתו אושרה על ידי העד דוד בכור פאדרו. בכתובה זו, החתן מתחייב בשבועה חמורה שלא יישא או יקדש אישה אחרת בחיי הכלה, אלא אם תשהה עמו חמש שנים רצופות ולא תלד זרע של קיימא. פרט חשוב נוסף מציין כי זוהי כתובת אלמנה, מה שמרמז על מעמדה הקודם של הכלה.