נבואת סעיד בן דוד הכהן.

המסמך הוא כתב יד בן שבעה דפים, כתוב בערבית-תימנית, ומתוארך למאות הי"ט-כ'. הוא נושא את הכותרת "נבואת סעיד בן דוד הכהן ממשפחות פינחס הכהן" ועוסק בנושאי משיחיות וחשבון הקץ. הנבואה מזכירה במפורש את "מדינת צנעא" ואת "ירושלים", מה שמעיד על הקשר העמוק של החיבור לקהילות יהודי תימן ולארץ ישראל. חיבור זה פורסם בעבר על ידי ש. גרידי בקובץ "מתימן לציון" (תרצ"ח), וכן על ידי גרשם שלום, עם שינויי נוסח.