אגרות ומכתבים לרבי רפאל משה אלבאז מצפרו

הספר שלפנינו, הינו קובץ אגרות ומכתבים לרבי רפאל משה אלבאז מצפרו, והוא אוסף יקר ערך של כתבי יד מאת אחד מגדולי רבני מרוקו במאה ה-19, מהר"ר רפאל משה אלבאז, הידוע בכינויו רמ"א (תקפ"ד-תרנ"ו, 1824-1896). רמ"א, צאצא למשפחת אלבאז המיוחסת ששורשיה במגורשי קסטיליה וענפיה פרוסים בערי המערב הפנימי, היה פאר חכמי צפרו. הוא למד אצל גדולי חכמי העיר, ובהם דודו מהר"ר עמרם אלבאז, וכבר בצעירותו כיהן כדיין בבית הדין, עד שהגיע למעמד אב"ד, ריש מתא וריש מתיבתא. רמ"א היה איש אשכולות נדיר, בקיא בנגלה ובנסתר, דיין מצוין, חסיד ובעל מעשים, דרשן מחונן, מליץ ומשורר, ואף ידע חכמות חיצוניות. את כל מרצו הקדיש לחיבוריו הרבים, שהם עדות לכוחו וגדולתו. קובץ אגרות זה, שפורסם בקובץ "מן הגנזים" (ספר טו וספר טז), מחולק לשלושה חלקים עיקריים: 1. "אסיפת חכמים": חלק זה מכיל אגרות ששלח רמ"א לחכמים שונים. רבות מהן עוסקות בגיוס צדקה עבור תלמידי חכמים שירדו מנכסיהם, או לרווחת העולים לארץ ישראל, כאשר הוא מבקש להכין להם את הדרך לקראת גבאי הצדקה של קהילות הקודש. כמו כן, כולל חלק זה כתבי סמיכה לשוחטים ובודקים ולבעלי תפקידים נוספים בקודש. 2. "חולת אהבה": אלו הן אגרות ידידות שנכתבו לחכמים ועמיתים, מכתבי תהילה לשרים ונגידים שעמדו לימין הנזקקים והנדכאים, וכן הסכמות לספרים שונים. 3. "עמק הבכא": חלק זה מוקדש לאגרות ניחומים ומליצות שכתב רמ"א לאחר מותם של חכמים ידועים, או לציון יום פקודתם. *שלושת החיבורים הנ"ל יתוארו בהרחבה בתת-פריט של כרך זה* האגרות והמליצות כולן כתובות בשפה עשירה ובסגנון מליצי מרשים, המעיד על שליטתו הגדולה של רמ"א באומנות הכתיבה ועל השפעתו העצומה בכל ערי מערב הפנימי. מעבר ליופיין הספרותי, מהוות אגרות אלה תעודות היסטוריות ראשונות במעלה. הן חושפות בפנינו את תהלוכותיהם, מאורעותיהם, שיגם ושיחם, אורח חייהם והוויים של חכמי מרוקו ושל כלל בני הקהילות היהודיות בארץ זו לקראת סוף המאה ה-19. כתב היד, שנכתב בסגנון כתיבה מערבית על נייר, מהווה חלון הצצה מרתק לעולם הרוחני והחברתי של יהדות מרוקו בתקופה זו, ומצוי כיום בספריית מכון "קהילות ישראל".