כתובה. ירושלים, ישראל. תרע"ט.

זוהי כתובה מירושלים משנת תרע"ט (1919), כתובה בתימנית בינונית. הכתובה מתעדת את נישואיהם של החתן אברהם בן אברהם מוסא והכלה לונה בת אליעזר רוסו. העדים החתומים על הכתובה הם יוסף בן שפיק סגיד ועמיאל בן עזריאל נדאף. הכתובה כוללת תנאים מיוחדים, בהם מתחייב החתן שלא לשאת אשה אחרת בחיי הכלה, אלא אם כן שהו יחד חמש שנים ללא צאצאים. כמו כן, הוא מתחייב שלא לעבור ממקומות מסוימים (ארם צובא, נוא אמון) או לצאת לדרך הים מבלי לספק לה גט כשר ומזונות. החתן חתם בעצמו בשורת העדים. בנוסף, הכתובה מתייחסת גם לנושא כתובת גרושה, מה שמרמז על מנהגים או סעיפים הקשורים לכך.