אגרת.

איגרת זו, שנכתבה בירושלים בכ"ח בתשרי תרנ"ח (1897), מתארת התנגשות אלימה בין יהודי ירושלים למשטרה המקומית. המאורע פרץ על רקע התנגדות הקהילה היהודית לקבורת אישה בבית הקברות היהודי, והוביל למעצרם של מספר יהודים, ביניהם חיים אלישר, בנו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר. העצורים שוחררו למחרת היום. האיגרת, הכתובה על נייר מכתבים של "אגדת בני ישראל בירושלם" – אגודה שפעלה נגד פעילות המיסיון בעיר – נשלחה ככל הנראה לשמעון אשריקי, ונחתמה על ידי "ידידו הצעיר יחיאל בכור הכהן". אף שהדפים הראשונים ושם הנמען חסרים, אזכור "דודתי" בסיום והשוואה למכתבים אחרים באוסף בניהו תומכים בהשערה זו. האירועים המתוארים באיגרת מתועדים גם בספרים "מלחמת היהודים במיסיון" מאת פנחס גרייבסקי וב"זכרונות" של יצחק שריון.